תולדות קרית ביאליק- ראיון עם מר דב בר-צבי

ילדי כיתות ד' בביה"ס הרמב"ם ראיינו את דב בר-צבי על תולדות קרית- ביאליק וראשית הקמתה.
דב בר-צבי הוא יקיר העיר קרית-ביאליק,בן 83,לשעבר סגן מנהל בביה"ס יסודי "הבונים" בקריה ומוותיקי היישוב שהכיר את אפרים כ"ץ ממקימי קרית – ביאליק.
ילדי כיתות ד' בביה"ס "הרמב"ם" חיברו שאלות ועליהן ענה דב בר-צבי.

שאלה- כיצד התפתחה קרית –ביאליק?
מה היה בהתחלה?
דב בר-צבי: "נעצום את העיניים ונתאר שאין בדרך לביה"ס לא כבישים,מדרכות,עצים,הכל היה ריק...במקום זה יש חולות נודדים.... פוקחים עיניים, אין כלום...מדבר...חולות נודדים....,באה רוח ומעיפה לכל מקום.

מעבר לפוארה היו אדמות שחורות,ביצות-הגשמים לא נספגו.באמצע הקייץ הופיעו ביצות ומחלות.
כך היו כל הקריות לפני כ-80-90 שנה."

שאלה:איפה היו רב היהודים?
דב- "בישראל בקושי היו כ-3 מאות אלף יהודים.בגלות ,היו כאלה שהתגעגעו לעלות לארץ-ישראל אבל היו ביצות.
העולים הראשונים התחילו מההתחלה מאוהלים וצריפים. היו אנשים בודדים שעשו זאת.הם התאגדו באגודות.התאספו כמה יהודים באזור אחד ומדינה אחת ואמרו:כדי שלא נהיה בודדים ,נתארגן,נבחר יו"ר ,ניתן את הכסף ונקנה אדמות."

שאלה:מי גר כאן אז?
דב:"הערבים במאה ה-7 באו והזניחו את האדמות.הערבים רצו למכור אדמות ובאו קונים ונתנו כסף. היו בודדים שבאו וקנו אדמות,הם באו באגודות.".
שאלה:מדוע מכרו הערבים(האפנדים) אדמות שקבלו מהשולטן?
דב:"מכרו את אדמות החול בגלל שלא היו ראויות לזריעה וגידול כלשהו. האדמות הכבדות היו כאלה בגלל הביצות שהתהוו עד אמצע הקייץ וכאשר התייבש השטח התהוו סדקים בתוך האדמה ברוחב כ-25 ס"מ .במצב כזה אי אפשר היה לחרוש בה בבהמות מכיוון שרגלי הבהמות נתקעו בסדקים ונשברו.
היהודים השתלטו על בעיות אלה עם טרקטורים."

שאלה:מי הראשון שהגיע לקרית-ביאליק?
דב:"הראשון שהגיע לקרית –ביאליק כשבכל הקריות היו רק בדווים ,הגיע לבד והתיישב במדבר הזה,היה יהודי רומני בשם אפריים כ"ץ.הוא הגיע עם אשתו סבינה ושלושת ילדיהם. כ"ץ- כוהן צדק.
אפרים כ"ץ היה עשיר מאוד וקנה שטחים עצומים מבית כ"ץ (כך נקרא היום) עד קרית שמריהו(כך נקרא האזור בעבר).הוא התיישב בצריף,נטע פרדס וחורשה לכל האורך כדי שהרוחות לא יפריעו לפרדסים.
הוא גידל חמורים ,אז עוד לא היו אוטובוסים.
כשאדם קונה הרבה אדמות ושותל קוראים לזה חווה-ללא גדרות. העצים התחילו לתת פרי.
הערבים השכנים לא ראו בעין יפה שיהודי מגדל פרי ,ובלילה אחד שרפו לו את הצריף.אפרים כ"ץ לא התייאש ובנה בית של אבן וכך נטע יתד ראשון.
אשתו נפתרה בעודה צעירה ולכן נתן את השם לאדמות –סביניה-על שם אשתו. כיום,יש רחוב אפריים כ"ץ ושכונת סביניה."
בימי חייו בשנות ה-60 במאה ה-20 כל כיתות ג'-ד' היו מבקרות בחצרו והוא היה מספר להם את קורות חייו.
אפרים כ"ץ הוריש את הבית שלו לאגודה בתנאי שלא יגעו בביתו כפי שהוא בנה אותו.על-יד הבית בנו בית-תרבות .
בחצר הפנימית של בית האבנים ישנם עדיין עצים שהוא שתל אותם.

סיפור אישי של דב:"אני פעם,כשבאתי וחיכיתי לאוטובוס ,היה מפקח באוטובוס שרושם כמה נוסעים יש. שוחחתי איתו והוא שאל אותי אם אני הכרתי את אפריים כ"ץ.אני זוכר שהייתי מביא ילדי כיתות ד' לאפריים כ"ץ שיספר את הסיפור.
המפקח הזה סיפר לי שאפריים כ"ץ הציע לחבריו ברומניה שיצטרפו אליו לעלות לא"י והם סרבו. המפקח אמר לי:תראה איך שמו מוזכר בכל העולם ואני רק מפקח.אם הייתי נוסע איתו אולי הייתי מפורסם.אני הייתי אז חבר של אפרים כ"ץ שהציע לי לעלות".

שאלה:מדוע נמצא על-יד בית כ"ץ מגדל- מים?
דב:" כדי לספק מיים לפרדסו ולצרכיו חפר אפריים כ"ץ באר בקרבת חצרו. הוא בנה מעליו מגדל- מיים כאשר משאבה היתה דוחפת את המיים למגדל ומשם זרמו המיים לפי חוק הגררוויטצייה לביתו ולפרדסו.
עד היום המגדל נשמר ע"י עירית ק.ביאליק.

שאלה:מי הקים את שכונת צור-שלום ומדוע נקראת בשם זה?

דב:"היו עוד אגודות מרומניה שקנו את החלק הצפוני של קרית-ביאליק .הם קנו את השטח לפני שעלו. הם נתנו את השם צור-שלום ברומניה.

שאלה: מה פרוש השם צור-שלום?
"מה זה צור?"
"אבן חדשה מאוד שהאדם הקדמון היה עושה מזה סכינים.-
שמו של הקדב"ה גם צור עולמים,אדון עולמים.
שלום-ההיפך ממלחמה.
לכן,צרפו את המושג צור לשם האגודה שלהם ואח"כ השם עבר לשכונה".

אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעו בשנות ה-50 שרידים מהשואה לצור-שלום".

שאלה:מי היה שותף להקמתה של קרית-ביאליק?
דב:"אחרי מלחמת העולם הראשונה נוסדה קק"ל .קבוצה של יהודים מגרמניה -900 נפשות התיישבה על אדמות קק"ל במרכז קרית-ביאליק.הם החלו לעבוד את האדמה ועבדו גם במפרץ –חיפה.אז נוצרה קרית-ביאליק הרשמית.גם הם היו אגודה.
האגודה גדלה,באו עוד יהודים ובנו על אדמות קק"ל ובחרו בשם ועד-הנהלה. כאשר גדלו קבלו את השם מועצה.
באותו זמן היו יהודים שבאו והתיישבו בקרית-שמריהו בין קרית –ביאליק לצור-שלום.
באותו זמן היו קרית ביאליק ב,ג,ד עד קרית –חיים.

שאלה:כיצד הסתדרו העולים החדשים?
דב:" קרית ביאליק הוקמה ב-1934.באותה שנה התיישבו בקרית ביאליק כ-900 עולים כולם יוצאי גרמניה.הם עלו לארץ במאורגן והחליטו להתיישב במקום אחד.קק"ל סיפקה להם את הכסף כדי לבנות בתים.הבתים היו כמעט שווים כדי שאף אחד לא יקנא.הם התפלאו כשמצאו תושב ותיק אחד-מר כ"ץ שהיו לו בתים ,חווה ,פרדס וגידל חמורים,סוסים ותרנגולות..הם לא ידעו עברית ודיברו בינהם גרמנית. הם התקדמו בעיניינים חברתיים ובנו בית-כנסת משותף. הם התאספו במוסד 'אהבה'.היו מאוד משכילים ובינהם מהנדסים. עבדו במרכז חיפה שהיה אז מרכז תעשייה.
במשך הזמן הגיעו עוד תושבים לקרית-ביאליק ולא רק מגרמניה והשתלבו.
העולים הוותיקים הקימו ביה"ס לילדים. בהמשך בית-מרקחת,סללו כבישים,וניקזו מי גשמים.

שאלה: מדוע נקראת קרית-ביאליק בשם זה?
דב:" עולי גרמניה שהגיעו קראו לאדמתם 'אגודת עולי גרמניה'. אחרי מות המשורר חיים נחמן ביאליק באה קק"ל ואמרה להם: אתם צריכם שם למקום , אז הוחלט לקרא למקום על שם המשורר.

שאלה:איך חיו הילדים באותה תקופה?
דב:"במוצקין כבר היה ביה"ס יסודי והילדים מקרית-ביאליק עברו למוצקין ללמוד עד שהיו מספיק ילדים בקרית –ביאליק והקימו את ביה"ס היסודי הראשון "ביאליק" במרכז.
כאשר בנו את ביה"ס הראשון כל הילדים מהצפון עד הדרום היו צריכים לכתת רגליהם.לכן,נאלצו בקרית-ביאליק לבנות ביה"ס בכל שכונה.עד היום יש הסעה מהצפון לחטיבות.
אחרי ביה"ס הראשון הקימו את "הבונים","נעורים","צור-שלום",רמב"ם-דתי,"קדימה".

שאלה:למה בנו את קרית ביאליק צרה וארוכה?

דב:" הצורה ארוכה ,לא פחות מ11 ק"מ מדרום עד צור-שלום.היא ארוכה וצרה. אין יישוב שכל כך ארוך וצר.לכן,יש בעיה.
לאורכה של ביאליק עוברת הפוארה.מעבר לפוארה לא מכרו אדמות.היכן שמכרו קנו.לכן,התיישבו בלית ברירה בתנאים לא נוחים,נוצרו שכונות שכונות בנפרד.

שאלה:כיצד הפכה קרית –ביאליק לעיר?
לכל שכונה היה וועד.אח"כ התאספו והתאחדו יחד וקרית ביאליק הפכה למועצה. מ-900 הראשונים היו 20,000 תושבים. כאשר הגיעו ל 25,000 הממשלה הכריזה על היישוב כעיר ומאז יש עירייה.

שאלה:מדוע חפרו את תעלת ה'פוארה' ומהו שמה העברי?

זוהי תעלה מלאכותית שנחפרה ע"י קק"ל ורשויות נוספות כדי לנקז את מי הגשמים מהאדמות הכבדות והשחורות ממזרח שהיו בעבר אדמת ביצות, ואדמות החול ממערב.
המיים בפוארה –גדורה בעברית-זרמו לקישון ולים.

אורכה של התעלה כ-15 ק"מ,חלקה מובילה את המיים דרומה לנחל הקישון ובחלקה מובילה את מי הניקוז צפונה לנחל נעמן.לכן,נאלצה העירייה לבנות כ-5-6 גשרונים מעליה כדי שתוכל לעבור לצד המזרחי של הפוארה.
מיקום הגשרונים-רח' אשל,רח' העמקים-דרום,ליד הקיריון,רח' התל-המפריד בין שכונת אפק לשכונת צור-שלום ועוד.
בשנות ה-60 העמיקו אותה כי לא היתה מספיק עמוקה לקלוט את כל מי הגשמים. עם התפתחותה של ביאליק הוזרמו אליה מי הניקוז מק.ביאליק ולאחר מכן הצטרפה גם קרית-מוצקין למפעל הזה.התעלה מתמלאת במיים רק בימות הגשמים.רב השנה היא יבשה.

שמה העברי היא 'גדור' הסיבה היא שקיים תל בשם 'תל גדורה'.יישוב עתיק שנחרב ,הוזנח וכוסה בעשבים. השם גדורה בא משם התל של כפר ערבי שנבנה על חורבות יישוב יהודי בשם גדורה בתקופת המשנה –בשנת 200 לספירה

שאלה:מדוע נטעו את חורשת כ"ץ?
דב:"היות ומהצד המערבי של התעלה היו האדמות השייכות לאפריים כ"ץ הוא נטע בהן פרדסים.כדי להגן על הפרדס מהרוחות המזרחיות הוא נטע חורשת אקליפטוסים בצד המזרחי (אז עדיין לא היתה תעלת 'גדורה'-פוארה).החורשה הזו קיימת יותר מ-70 שנה.נכרתה מספר פעמים אך האקליפטוס גדל שוב.
היום משמשת החורשה למקום בילויים,פיקניקים ופינות ילדים."

שאלה: האם שמורת אפק שייכת להסטוריה של קרית-ביאליק?
דב:"עד לפני זמן מה נבעו ממעיינות אפק מייים מתוקים שזרמו לנעמן.
בתקופת הצלבנים נצלו את הזרימה הזאת להפעלת תחנות קמח.מעליה בנו בניין ראוי לשמו וקיים עד היום,שם אפשר לראות את הריחיים.
ב- 1936 הקימו את בתי-הזיקוק במפרץ-חיפה והזרימו בצינורות בקוטר חצי מטר את המיים עד בתי –זיקוק. הצינורות האלה היו טמונים בקרקע לאורך הפוארה עד שלא היה צורך בהן ומכרו אותן לקבלן שהוציא אותן.

היום הקימו שם מוזיאון והסביבה הפכה לשמורת טבע,שם מבלים אנשי הקריה בפיקניקים.

קרית ביאליק מתמודדת נגד הערבים

שאלה:כיצד התמודדה קרית ביאליק נגד הפורעים הערבים במאורעות 1936-1939?
דב:"בכל התקופות התנגדו הערבים לאגודות המתיישבים וממזרח לק.ביאליק היו קיימים יישובים ערביים.
כאשר קק"ל קנתה אדמות כבדות בסביבה פונו התושבים הערבים הצמיתים והאדמות נמסרו לתושבי כפר ביאליק שעסקו ועוסקים עד היום בחקלאות.כך עלו לקרקע בשנת 1934.
ב1936-1939 פרצו מאורעות הדמים מצד הערבים.ממזרח לאדמות היו כפרים ערבים כמו :תמרה,שפרעם ועוד.הם התנפלו על היישוב במפרץ –חיפה כולל קרית ביאליק.

שאלה:מה עשו התושבים?
"כפר ביאליק בנתה מגדל מיים להשקאת אדמותיהם. בתקופת המאורעות בנו על המגדל נקודת תצפית מטעם ההגנה כדי למנוע התנפלויות של הכנופיות.
במקביל למגדל נבנו עמדות ירי ,בונקרים מבטון ושם שמרו על יישובי המפרץ כולל קרית –ביאליק.

היום משמש המגדל כמוזיאון של כפר-ביאליק.

כפר ביאליק וקרית –ביאליק היו הראשונים בחזית נגד הכפרים הערבים בצד מזרח.אנשי 'ההגנה' היו גם קרייתים כי ההגנה היתה אזורית , היתה שמירה יומם ולילה בתצפית.נצלו את גובה המגדל לתצפית שמירה על האזור.

שאלה: האם אתה מכיר עוד תושבים שעזרו לבנות את קרית –ביאליק?
דב:
צבי קרלינר-כיהן כיושב ראש של הוועד וגם של מועצת קרית –ביאליק-פעיל במשך 40 שנה.
הירשמן –עוזרו של קרלינר.עזר לו כל ימי חייו.
הרב לווין-ניצל בגרמניה.
גב' רוזנטל-בנה נפל במלחמת השיחרור.
משפחת וינברג-עיברת את השם לכרמי-יהודי מרומניה,קנה חלקות אדמה מאפרים כ"ץ בצפון סביניה.
משפחת שטרק-מהראשונים שהגיעו מגרמניה מאזור בוריה-דרום גרמניה.היה הולך עם מכנס קצר גם בחורף בדומה לנהוג בדרום גרמניה.
משפחת קסל שעסקה בדבש.עד היום הנכדה עוסקת בזה.לפני כ-30 שנה החלו לייצר נרות דונג דקורטיביים.
משפחת ירקוני-עסקה בגידול דגים.הראשון שיצא לאפק והתחיל לגדל דגים.היו חשוכי ילדים.המשפחה תרמה את הבית שלהם ברחוב ירקוני-נקרא 'בית ירקוני'-משמש כמעון יום לקשישים.
משפחת הופמן-בעלת מאפייה.
אליעזר ויטמן-ממיסדי בית הכנסת 'הדרת קדש' בסביניה.
אדלר-מראשי הוועד בצור-שלום.דמות בולטת בחברת צור-שלום בטרנסילבניה,שם קנו את אדמות צור-שלום.
פלייש אהקר-מראשי הוועד בצור-שלום.חבר צור-=שלום עוד בטרנסילבניה.
פינקלשטיין גדעון-פתח חנות ירקות ראשונה בסביניה.
משפחת נובק-פתחו מכולת.
משפחת פלוטקין-אמם המבוגרת פתחה את הקיוסק הראשון מול בית כ"ץ.כיום אינו פעיל.
משפחת פזי-היה מנהל בית חרושת לאבן/שיש.